רוכבים בחול? תפעילו שיקול דעת.

אז חזרתי מאיטליה, מעוד חופשת אופניים, ואני יכול לשבת ולכתוב כשכל חלקי גופי במקום, רק כמה סימנים קטנים של נפילה אחת וזהו.

כשאני יושב וחושב לאחור על כל החופשות במורזין, אנדורה, ארה"ב ועוד…וחושב על הסיכונים שלקחתי, ומנסה אולי לנסח מתכון להצלחה, אני מתחיל להתבלבל.

האמת היא שנוסחה כזו עוד לא המציאו אבל אולי כמה טיפים והפעלת שיקול דעת בריאיציל אתכם:

1. האם הגדרתם מטרה?

אתם לקראת הטיסה, ארזתם הכל…אבל האם ישבתם פעם אחת לפחות, לחשוב מה הולך להיות? מה אתם רוצים להשיג מהטיול הזה?

– חפשו ביוטיוב סרטונים מהמקום ותלמדו קצת מה אורך ורמת קושי המסלולים.

– הביאו ציוד מיגון מתאים, גם חליפת גשם ללא ספק זה חלק בלתי נפרד.

– מטרה – לזרום או לשחרר כל דבר שזז? וזה חשוב, לא מעט רוכבים אוהבים לרכב מהר ולקפוץ כל סלע בארץ, הם מגיעים לחו"ל ופוגשים אלמנטים "אמיתיים", גדולים, ולמרות שלא התאמנו על אלמנטים בגדלים כאלו, הם מסתכנים ומשחררים אותם. לרוב הכל בסדר אבל כדי להיות על הצד הבטוח בעניין הזה, אני מציע שאם אתם אוהבים לקפוץ ואתם נוסעים למורזין למשל, כדאי מאד שתתאמנו בארץ על אלמנטים רציניים לפני הטיסה, זה מאד עוזר. (אם תחפשו תמצאו מקומות עם אלמנטים רלוונטים)

(חבל גם על התסכול, למי שמגיע ולא מוכן, ולא מצליח להביא את עצמו לשחרר את האלמנטים שאולי החברים משחררים, זה מבאס).

 
2. שוכרים או לוקחים איתכם?

אין לי ספק שלקחת אופניים שאתם רגילים אליהם זה עדיף. במקרה קצה, היכרות טובה של האופניים יכולה להציל אתכם, לא פחות.

אבל, וזה אבל גדול, אם אתם נוסעים לאתר דאונהיל, כדאי לרכב עם אופני דאונהיל.

אין לכם? אז תבינו שיש הבדל ענק בין אופני דאונהיל לאופני אנדורו ואופני דאונהיל מגיבות ומתנהגות אחרת. בחופשה הראשונה שלי השכרתי והאופניים פשוט נדבקו לקרקע ולא הצלחתי להביא את עצמי, מבחינת ביטחון עצמי, לקפוץ ולו את הגאפ הקטן ביותר.

חזרתי לארץ, קניתי אופני דאונהיל והתחלתי להתאמן…שנה אחרי הסיפור היה שונה לחלוטין.

אז מי שמכיר אותי, אני ממליץ על אופני דאונהיל מהמון סיבות אבל למאמר זה אומר, אם אין לכם, תבינו שלוקח זמן להתרגל ונסו להתעקש לקבל אופניים באיבזור קצה, זה יעשה לכם את השבוע. (בולמים וברקים הם הרכיבים החשובים ביותר שיהיו בטופ)

אורך המסלולים וכמות הברייקינג באמפס והסלעים, שורשים…ימי הרכיבה ארוכים…הידיים מתפרקות…כדאי שהברקס יהיה הכי טוב שיש וכן גם הבולמים.

 

3. כושר יש?

אומנם דאונהיל משמעותי אין כל כך בארץ, חוץ מכמה אתרים בודדים, אבל רכיבות נפח יעזרו לכם לצלוח את השבוע. כושר יעזור לכם להחזיק מעמד ולהתעייף פחות, אז לפני הטיסה, אני ממליץ 3 חודשים מראש, להגדיל את אורך וזמן הרכיבות ולשלב רכיבות ערב בעיר, רק לצורך חיזוק הכושר.

 
4. יש ביצים? תזהרו!!!

הנקודה אולי החשובה ביותר, שיקול דעת.

לדעתי הצנועה ביותר, יומיים ראשונים אני תמיד בהילוך חלש כדי בכלל להכיר ולהרגיש את המקום והמסלולים. האם יש נקודות בוץ ומחליק או מדורדר? האם תלול או זורם? האם יש המון ברמים או פניות פתוחות וכמה המסלולים זורמים וגורמים לכם להאיץ? (אולי מעבר ליכולת?)

אחרי זה, יש יומיים של ביטחון עודף, מרגישים טוב ונותנים כל דבר שזז. אז אם בשלב הראשון לא הייתם רגועים ובמצב "בדיקה", ולא נפצעתם (בגלל עודף ביטחון עצמי), אז בשלב השני, זה שעוד יותר מרגישים בו טוב, יש סיכוי רב להיפצע. לדוגמא, טייבלים במורזין, ויש המון, בתחילת השבוע, בגלל שרובנו לא מתאמנים על זה בארץ, פוגשים את הדבר הזה ובחשש קופצים את הטייבל ונוחתים אחרי מטר על גג הטייבל. אך ביום השלישי והרביעי כשאנחנו כבר עם המון ביטחון, נגיע לטייבל הרבה יותר מהר וכאן הסכנה להיפצע…תנועה נכונה היא הכרחית, אחרת או שנתהפך קדימה או אפילו במקרה קצה נעבור את הטייבל וננחת אחרי, בפלאט…לא נעים בכלל…הכל מניסיון אישי או של חברים ורוכבים שקרובים אליי.

זהו, עברנו את הימים הקריטיים אבל אז נכנסת העייפות, מהיום החמישי הגוף מתחיל להתעייף, זה יכול להתבטא בבחירת קוים לא מדוייקת, בריחת כף היד מהכידון ועוד טעויות כאלה ואחרות…לכן גם בימים האחרונים לחופשה, כדאי לקחת אותם באיזי ולהוריד הילוך.

אישית ביום האחרון בפינלה אני ורוני, עלינו בפידול, ועשינו "טיול" מאשר עוד יום ראנים אינטנסיבי, ללא ספק, בחירה מעולה לסיום 7 ימי רכיבה מאתגרים מאד.

אז אסכם את חלק זה: יומיים ראשונים לומדים את המקום, יומיים נותנים בראש ומאד מודעים לסכנות ואז יומיים מורידים הילוך לקראת הסוף.

5. החזרה לארץ – הכי מסוכן!

כן, רכבנו בשבילים מטורפים, בנויים ומתוחזקים…חזרנו לארץ בעונה הכי מאתגרת, הכל מדורדר ויש לא מעט כדורי טניס (אבנים בגודל כדור טניס), תורידו הילוך ומהרררר!!!! לא אחת, וגם אני, חוזרים עם עודף ביטחון, עודף מרץ, ועודף רצון לשחרר. המסלולים בארץ פשוט לא בנויים לזה, ולכן כדאי לתת 2-3 רכיבות ממש באיזי, ממש היכרות מחודשת של המסלולים, גם אם הם מסלולי הבית.

לצערי בארץ המסלולים לא מתוחזקים ולרוב לא בנויים למהירות. אז אם מצאתם מסלול מהיר, היזהרו מגדם, סלעים ובורות של אופנועים…מה שבחו"ל פחות תפגשו בסינגל.

קחו את הדברים באיזי, והכי חשוב, עדיף לרכב עם החברה ברכיבה הבאה מאשר להישאר בבית פצוע, גם אם זה אומר, שלא השגתם שיא בסטראבה או הייתם הכי מהירים בחבורה, שימו את האגו בצד כי יש דברים חשובים יותר ממנו.

 

אשמח לקבל מכם משוב באימייל. עם כל שאלה שצצה לכם בעקבות קריאת הכתבה.

2 Comments

Leave a Reply

כתובת האימייל שלך לא תפורסם


*